1תלמידך שרוי בצער א"ל לך עשה לו מחיצה של בני אדם שנמצא כאילו הוא בתוך דיר או סהר שמותר לילך כולו ויכנס ודוקא שיצא שלא מדעת אבל יצא מדעת לא דף מד: והנהו דעבדי מחיצה נמי בעינן דעבדי שלא מדעת אבל מחיצה דמיעבד לדעת אסור ואם תאמר הא רב חסדא דעבד מחיצה לדעת הוה דאמר ליה רב נחמן זיל עשה לו מחיצה של בני אדם ויכנס רב חסדא שלא מן המנין הוה ההיא בי גננא דאעילו מיא במחיצה של בני אדם נגדינהו שמואל אמר אם אמרו שלא מדעת יאמרו לדעת:2הנהו זיקי דהוו שדיין בריסתקא דמחוזא בהדי דאתא רבא מפרקיה אעלינהו ניהלייהו לשבתא אחרינא בעו למיעבד הכי אסר להו דהוה ליה כלדעת ואסור:3מתני' מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם היה בתוך התחום שלו כאילו לא יצא שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן:4גמ' מאי קאמר אמר רבה הכי קאמר אם בתוך התחום שלו כאילו לא יצא מביתו דמי פשיטא מהו דתימא הואיל ועקר עקר קמ"ל רב שימי בר חייא אמר ה"ק אם התחומין שקבעו לו חכמים מובלעין בתוך התחום שלו כאילו לא יצא מתוך התחום דמי ובהא קמיפלגי מר סבר הבלעת תחומין לאו מילתא היא ומר סבר הבלעת תחומין מילתא היא ואע"ג דלא שבת באויר מחיצות5ואותביה אביי לרבה מהא דף מה: דתנן ר"א אומר שתים יכנס שלש לא יכנס מאי לאו ר"א לטעמיה דאמר הוא באמצען וד' אמות דיהבו ליה רבנן כמאן דמבלען בתוך תחומי' דאמי וקאמר יכנס אלמא הבלעת תחומין מילתא היא ועד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"א אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מודו ליה וקם רבה ולא פריק ולא מידי הלכך הלכתא כרב שימי בר חייא דסבר הבלעת תחומין מילתא היא.6פירוש ברשות ברשות ב"ד: שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן אוקימנא חוזרין בכלי זיינן למקומן דתנן בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה פעם אחת הכירו בהם אויבים7ורדפו אחריהם נכנסו ליטול זיינן נכנסו אחריהם ודחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהם אויבים באותה שעה התקינו שיהו חוזרין בכלי זינן למקומן:8אמר רב יהודה אמר רב נכרים שצרו על עיירות של ישראל אין יוצאין עליהן בכלי זיינן ואין מחללין עליהן את השבת תניא נמי הכי נכרים שצרו על עיירות של ישראל אין יוצאין עליהן בכלי זיין ואין מחללין עליהן את השבת במה דברים אמורים כשבאו על עסקי ממון אבל אם באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת:9מתני' מי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יכנס אמר רבי יהודה מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין:10גמ' יש מי שפירש ואמר הואיל והיה בדעתו לילך לזו העיר אע"פ שעכשיו לא הזכיר כלום אמר רבי יהודה הרי הוא כמי שיצא לילך לעיר שמערבין לו בה דף נב. שמותר לו לילך עד אותה העיר אם היא בתוך ארבעת אלפים אמה שנמצא כאילו עירב ברגליו לכך נכנס רבי טרפון בלא מתכוין שני תחומי שבת כאילו עירב ברגליו11ויש מי שאומר שמשנתנו במי ששבת בתוך התחום היא דר"מ סבר כיון שלא היה יודע שהעיר קרובה אליו בתוך תחומו ונתכוין לשבות בתחומו אין לו ממקומו אלא אלפים אמה ואם היתה העיר בסוף אלפים אמה הרי זה לא יכנס ואם היתה במקצת אלפים אמה יכנס בה עד תשלום אלפים אמה בלבד ור' יהודה סבר כיון שאילו היה יודע שהעיר קרובה לא היה קונה שביתה אלא עם בני העיר הרי הוא כמי שקנה שביתה עמהן ומותר ליכנס עמהן לעיר והולך את כולה וחוצה לה אלפים אמה והאי פירושא דמסתבר הוא וכן כתב רב אחא משבחא וקיי"ל הלכה כרבי יהודה דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד גרסינן בהדיא בפרק חלון דף פא: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו:12מתני' מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי וחכ"א אין לו אלא ד' אמות בלבד ורבי אליעזר אומר והוא באמצען ור' יהודה אומר לכל רוח שירצה ומודה ר' יהודה שאם ברר לו שאינו יכול לחזור בו:13גמ' אמר ר' יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי הלכה כר' יוחנן בן נורי וא"ר יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בעירוב14ותרתי למה לי א"ר זירא צריכי דאי אמרינן הלכה כר' יוחנן בן נורי הוה אמינא בין לקולא בין לחומרא קמ"ל דהלכה כדברי המיקל בעירוב פירוש לקולא דישן קונה שביתה כמו הניעור ופי' לחומרא דחפצי הפקר לרבי יוחנן בן נורי קונין שביתה והיינו לחומרא קמ"ל הלכה כדברי המיקל למימרא דחפצי הפקר לא קנו שביתה כרבנן והרי הן כרגלי כל אדם ולימא הלכה כדברי המיקל בעירוב ולא בעי למימר הלכה כרבי יוחנן בן נורי א"ר זירא אצטריך סד"א ה"מ יחיד במקום יחיד ורבים במקום רבים אבל יחיד במקום רבים אימא לא קמ"ל דף מו: רב פפא אמר אצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בעירובי חצרות אבל בעירובי תחומין אימא לא קמ"ל דהלכה כרבי יוחנן בן נורי אפילו בעירובי תחומין רב אשי אמר אצטריך סלקא דעתך אמינא ה"מ
